החלטה בתיק ת"א 2988-04-10

רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית

1.         לפני בקשת התובעת למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ולמתן צו המורה לנתבעות להוסיף ולהשיב על שאלות מסוימות שהן נשאלו .

2.         בתמצית ייאמר כי התובעת בבקשתה דלעיל מבקשת גילוי ועיון מסוים במסמכים שסומנו על ידה בדרישתה בסימון - 1.1, 1.2, 1.4, ו-1.6  וכן מבקשת היא להורות לנתבעות להשיב באורח הולם  ומלא לשאלות מס' 8.2 ו-8.3 שבשאלון (ר' נספח 2 לבקשה).

3.         התובעת מפרטת את פניותיה לנתבעות במהלך התקופה שקדמה להגשת הבקשה, צרפה את תצהיר התשובות לשאלון שנתקבל אצלה (ר' נספח 3) וכן תצהיר גמ"ס מטעם הנתבעות        ( ר' נספח 5).

4.         בפרק ב' לבקשתה (ר' סע' 15-38) מפרטת התובעת ומנמקת טעמיה לצורך מתן צו לגילוי ועיון ב-4 המסמכים דלעיל .

5.         בפרק ג' לבקשתה (ר' סע' 40-46) מציינת התובעת טעמיה באשר לצורך במתן צו שיחייב הנתבעות להשיב על שאלות 8.2 ו-8.3 כמספרן שבשאלון.

6.         הנתבעות בתגובתן מכחישות את הנטען בבקשת התובעת, לדבריהן עניינה של התובענה בנסיון נלוז מצד התובעת להתעשר ע"ח שלא כדין תוך קבלת פיצוי שהיא אינה זכאית לו. עוד מציינות הנתבעות כי לא ניתנה לתובעת, על ידן, זכות הפצה בלעדית.

            הנתבעות מציינות כי ניתן על ידן אף תצהיר משלים למענה על שאלון מיום 13.12.11 (ר' נספח ט' לתגובה), ואף נשלח על ידם מכתב תשובה מיום 2.2.12 (ר' נספח יא') במענה לדרישה נוספת של התובעת (ר' גם סע' 37-38 לתגובה).

7.         באשר לגילוי המבוקש של מסמכים ועיון בהם, הנתבעות טוענות כי מילאו אחר דרישת התובעת והעבירו לדייה כל מסמך המוזכר בתצהיר גילוי המסמכים מטעמן, וכי כל תכלית הבקשה ליצור למבקשת עילת תביעה "יש מאין", תוך "מסג דיג אסור" (ר' סע' 27-32 לתגובה).

8.         התובעת השיבה לתגובת הנתבעות בכתב (ר' גם פרו' הדיון מיום 20.6.12).

המסגרת המשפטית

9.         סמכות בית המשפט בנושא גילוי מסמכים היא "רחבה עד מאד" וניתן להורות על גילוי מסמכים "ביחס לעניין השנוי במחלוקת הכלול בהם" (ר' א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהד' 10 בעמ' 200).

10.       הליכי גילוי מוקדם נועדו לפשט את ההליכים ולקצר את הליכי הבאת הראיות. על שאלון וגילוי מסמכים נאמר כי "שני האמצעים האלה תאומים הם שתי זרועות של שאיפה אחת - והיא לצמצם עד כמה שאפשר את שמיעת המשפט גופו...". (ר': י. זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהד' 7 עמ' 444; רע"א 9453/05 אליהו נ' אבנר (30.11.05)).

נקודת המוצא באשר לגילוי ועיון במסמכים היא גילוי מירבי, שכן המשפט עומד על האמת, ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת וגילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט וכן משרת הוא את אינטרס הציבורי בהבטיחו תקינות המערכת החברתית כולה          ( ר': ע"א 4999/96 ALBERICI INT. נ' מ"י פדי נ (1) 39; ב"ש 298/86 ציטרין נ' ביה"ד המשמעתי פדי  מא (2) 337, 358).

11.     חובת גילוי המסמכים המוטלת על בעל דין פורשה בפסיקה בהרחבה ונקבע כי זו משתרעת על כל אותם מסמכים "אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה" (ר' רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 60  ).  

          עוד נפסק כי בשלב גילוי המסמכים מבקש הגילוי אינו נדרש להוכיח את הרלוונטיות של המסמכים שגילויים נדרש בוודאות ודי בכך כי יוכיח שהם עשויים להיות רלוונטיים בהמשך ההליך (ר' רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (נבו - 15.10.08)).

12.        בפרשת אליהו נ' אבנר לעיל ,  נפסק בין היתר כי:

"הגישה העקרונית במשפט הישראלי היא של "קלפים מתוחים", בגדרי הגינות צדק ותום לב ועם זאת - כמובן - אי הפיכתם של ההליכים  המוקדמים למכשיר מכביד עד אין קץ. האמור אף נכון ביתר שאת בענייננו שכן התיק עודו מצוי בשלב קדם משפט וטרם החל מועד ההוכחות ... אכן מטרתן של תקנות סדר הדין היא "למצוא את האיזון הנכון בין הצורך לתת לבעל הדין כלים נאותים, כדי לברר את אשר באמתחתו של יריבו, ומנגד - שלא להכביד יתר על המידה על ההליך כולו".

דיון והכרעה (בסוגיית גילוי המסמכים ועיון בהם)